מחקר שנערך באריזונה בארה"ב שממצאיו פורסמו בכתב העת Sciantific Reports מבית Nature, הראה שההישגים של 18 ילדים עם אוטיזם שעברו השתלת צואה, נשמרו גם אחרי שנתיים. נרשם שיפור לטובה בחומרת תסמיני האוטיזם שלהם ומרביתם אף המשיכו במגמה החיובית הזו במשך תקופה ארוכה לאחר הטיפול.
השתלת צואה היא כנראה לא הדבר הראשון שעולה לכם לראש כשאתם חושבים על טיפולים באוטיזם, אבל לאור השכיחות הגבוהה של בעיות במערכת העיכול של ילדים ובוגרים עם אוטיזם והקשר בין חומרת האוטיזם לחומרת בעיות אלו, זה דווקא כיוון די הגיוני.
נתחיל מהתחלה - מה זה בכלל השתלת צואה ואיך עושים את זה? ראשית, צפירת הרגעה: זה הרבה יותר סטרילי ממה שאתם כנראה מדמיינים. מדובר בטיפול לא חדש שמיושם כבר כ-60 שנה לצורך טיפול במגוון בעיות רפואיות. ההליך של השתלת צואה כיום כולל בליעה של כמוסות לבנות המכילות אבקת צואה מיובשת של תורמים בריאים שעברו בהצלחה בדיקות רבות על מנת להבטיח הצלחה ולמזער עד כמה שניתן את תופעות הלוואי.
נעבור לשאלה המעניינת באמת - למה לטפל בילדים עם אוטיזם באמצעות השתלת צואה? כפי שהסברתי קצת בפוסט קודם שעסק בבעיות במערכת העיכול בקרב ילדים עם אוטיזם, נמצא שמגוון אוכלוסיית החיידקים במעיים (המיקרוביוטה) של ילדים עם אוטיזם רחוק מאופטימלי במרבית המקרים. רובם סובלים ממצב הנקרא דיסביוסיס שמשמעו בפשטות שבשל חוסר איזון בין משפחות החיידקים המטיבים עם הבריאות ובין חיידקים המעודדים מחלות (פתוגנים), נוצרות בעיות שונות כמו למשל בעיות במערכת העיכול.
זה משפיע גם על ההתנהגות מאחר ויש קשר ישיר בין המוח למערכת העיכול דרך עצב הוואגוס. מערכת העצבים ההיקפית שלנו נמצאת למעשה במעיים (מערכת העצבים המרכזית נמצאת במוח) ובגלל שמערכת העיכול היא המערכת האוטונומית היחידה בגוף האדם, יש המכנים אותה "המוח השני". זאת משום שהיא פועלת באופן עצמאי ולא תלויה בפקודות מהמוח באותו אופן שבו מערכות אחרות שלנו פועלות בגוף. מוליכים עצביים מרכזיים בעלי חשיבות עצומה כמו למשל סרוטנין, מיוצרים למעשה במערכת העיכול. 90% מהסרוטנין בגוף ליתר דיוק, מקורו במעיים.
אז - אם לא הלכתם לאיבוד בהסבר הזה, הבנתם שאם מערכת העיכול לא מתפקדת כמו שצריך זה משפיע על ההתנהגות שלנו. תחשבו על אדם ששותה אלכוהול למשל. לא הייתם נותנים לו לנהוג, למרות שהאלכוהול הולך למעיים ולא למוח אבל הם קשורים אחד לשני ולכן, אם נשפיע על הרכב אוכלוסיית החיידקים במעיים על ידי השתלת צואה שמביאה איתה שלל חיידקים מיטיבים ועשויה להטות את הכף לטובה, הגיוני שנוכל להשפיע גם על ההתנהגות ועל עוד כמה דברים.
איפה אפשר לקבל טיפול השתלת צואה וכמה זה עולה? בימים אלו מתקיים גיוס נבדקים למחקר השתלת צואה שיתקיים בביה"ח הדסה עין כרם ובקליניקה בבית-שמש, אותו מנהל ד"ר זאב דוידוביץ'. מאחר ומדובר במחקר, העלות היא אפס. רוצים לשמוע עוד? אתם מוזמנים להרצאתו של דוידוביץ' בנושא שתתקיים בזום ביום שלישי הקרוב 26.11.24 בשעה 20:00.
המחקרים עליהם התבססתי בפוסט זה:
Al-Beltagi, M., Saeed, N. K., Bediwy, A. S., Elbeltagi, R., & Alhawamdeh, R. (2023). Role of gastrointestinal health in managing children with autism spectrum disorder. World journal of clinical pediatrics, 12(4), 171.
Kang, DW., Adams, J.B., Coleman, D. et al. Long-term benefit of Microbiota Transfer Therapy on autism symptoms and gut microbiota. Sci Rep 9, 5821 (2019). https://doi.org/10.1038/s41598-019-42183-0
Mangiola, F., Ianiro, G., Franceschi, F., Fagiuoli, S., Gasbarrini, G., & Gasbarrini, A. (2016). Gut microbiota in autism and mood disorders. World journal of gastroenterology, 22(1), 361.
Tan, Q., Orsso, C. E., Deehan, E. C., Kung, J. Y., Tun, H. M., Wine, E., ... & Haqq, A. M. (2021). Probiotics, prebiotics, synbiotics, and fecal microbiota transplantation in the treatment of behavioral symptoms of autism spectrum disorder: A systematic review. Autism Research, 14(9), 1820-1836.
Wang, J., Yang, R., Zhong, H., & Liu, Y. J. (2024). Fecal microbiota transplants in pediatric autism: opportunities and challenges. World Journal of Pediatrics, 1-4.
Comments