לאוקובורין – התרופה שטראמפ הבטיח: האם היא באמת עוזרת לילדים עם אוטיזם ומה אומרים המחקרים?

הזכרתי לראשונה בבלוג זה את התרופה לאוקובורין בפוסט שכתבתי במאי 2024 על חומצה פולינית והפוסט הנוכחי מוקדש לכם, ההורים שביקשו ממני מידע בעקבות ההצהרה של טראמפ בשבועיים האחרונים.

לאוקובורין (Leucovorin) עלתה לכותרות לאחרונה אחרי שטראמפ הכריז עליה כטיפול לאוטיזם ואף הורה לחברות המייצרות אותה להגביר את הייצור כדי לעמוד בביקושים. אז על מה כל הרעש והאם לאוקובורין באמת יכולה לשפר את מצבם של ילדים עם אוטיזם?

אז בואו נעשה סדר ונתחיל מהמחקרים בנושא -

לאוקובורין (Leucovorin) היא תרופה ותיקה וזולה המשמשת לטיפול בתופעות לוואי של כימותרפיה. בשנים האחרונות נמצאה כמבטיחה כטיפול משלים לילדים עם אוטיזם, בעיקר בקרב אלו הסובלים מחסימה במעבר חומצה פולית למוח. אחד המנגנונים שנמצא במחקר באוטיזם הוא הימצאות נוגדנים עצמיים הנקשרים לקולטני החומצה הפולית (Folate receptor alpha) במוח. נוגדנים אלו עלולים לחסום את מעבר החומצה הפולית אל תוך תאי המוח, ולגרום ל"אי ספיקה מוחית של חומצה פולית" (Cerebral Folate Deficiency - CFD).

מחסור זה מקטין את התפקוד המוחי התקין, במיוחד בהיבטים של תקשורת, שפה והתנהגות – תסמינים מרכזיים באוטיזם. מחקרים העלו שכ-75% מהילדים עם אוטיזם עשויים לסבול מ-CFD בשל נוגדנים אלו, מה שהופך את התופעה לשכיחה וחשובה במיוחד.

איך לאוקובורין (Leucovorin) נכנס לתמונה?

לאוקובורין היא הצורה הפעילה של חומצה פולית: חומצה פולינית, שיכולה לעקוף את המכשול שהנוגדנים יוצרים. התרופה מצליחה לחדור למוח גם כאשר המעבר הטבעי של החומצה הפולית נחסם, ובכך מחזירה את מאזן הפולאט במוח לרמות נורמליות.

מספר מחקרים קליניים, ביניהם מחקרים גדולים וביקורתיים, הדגימו כי מתן לאוקובורין לילדים עם נוגדנים אלו במינון של 2 מ"ג לק"ג ליום (עד מקסימום 50 מ"ג ביום) יכול להוביל לשיפורים משמעותיים בשפה ותקשורת, ואף בהתנהגות הכללית. ההשפעה הטובה ביותר נצפתה בילדים שעברו בדיקה של נוגדנים וקיבלו את הטיפול בהתאמה.

מה לגבי תופעות לוואי?

התרופה נחשבת בטוחה לרוב, ברוב המחקרים לא נרשמו תופעות לוואי חמורות. רוב הילדים סבלו לכל היותר מהפרעות שינה באופן זמני, עצבנות קלה או במקרים נדירים - בעיות עיכול.

איך אפשר לבצע בדיקת נוגדנים לחומצה פולית?

מכיוון שהטיפול יעיל במיוחד לילדים עם נוגדנים עצמיים, מומלץ לבצע בדיקה ייעודית (FRAT – Folate Receptor Alpha Autoantibody Test) שבודקת האם יש נוגדנים עצמיים הגורמים לבעיית ספיגה של חומצה פולית. מדובר בבדיקת דם רגילה. תוצאות הבדיקה מאפשרות לרופא להתאים את הטיפול ולהחליט אם לאוקובורין עשויה להועיל לילד. הבדיקה לא קיימת בארץ אך ניתן להזמין אותה מארה"ב באופן פרטי בעזרת הרופא המטפל. עלותה כ-300$.

אם גם אתם חושבים כמוני שמוזר מאוד שבדיקה כל כך חיונית לא זמינה בישראל, אתם מוזמנים להתלונן על כך בקופ"ח שלכם באמצעות פנייה במייל.

חשוב להדגיש שאם לא עושים את הבדיקה ולוקחים את התרופה כדי לנסות - זה אפשרי. מדובר בתרופת מרשם אז תצטרכו להיוועץ ברופא בכל מקרה. כמה זמן לנסות? ברוב המחקרים שהציגו תוצאות חיוביות, המטופלים קיבלו את התרופה למשך 12 שבועות לפחות. במחקר רחב-היקף אחד המטופלים קיבלו את התרופה במשך 24 שבועות.

השם הרפואי (Generic) של החומר הפעיל הוא Calcium Folinate (חומצה פולינית), שהיא צורת הפעילה של חומצה פולית. בישראל ובמדינות רבות, לאוקובורין משווקת תחת מספר שמות מסחריים, ביניהם: לויקובורין (Leucovorin), קלציום פולינט (Calcium Folinate) ופדולן (Fedolen).

לסיכום, אם הילד שלכם סובל מקשיים בתקשורת ושפה, כדאי לברר עם הרופא המטפל על בדיקת נוגדנים לחומצה פולית. טיפול נכון, עם לאוקובורין במקרים המתאימים, יכול להביא לשיפורים משמעותיים.

כמו תמיד, חשוב להתייעץ עם רופא מומחה באוטיזם או נוירולוג ילדים כדי לקבל החלטה מושכלת על התחלת הטיפול ולבצע מעקב רפואי שוטף.

מחקרים עליהם התבססתי בפוסט זה:

1. Frye, R. E., Slattery, J., Delhey, L., Furgerson, B., Strickland, T., Tippett, M., Sailey, A., Wynne, R., Rose, S., Melnyk, S., Jill James, S., Sequeira, J. M., & Quadros, E. v. (2018). Folinic acid improves verbal communication in children with autism and language impairment: A randomized double-blind placebo-controlled trial. Molecular Psychiatry, 23(2), 247–256. https://doi.org/10.1038/mp.2016.168

2. Panda, P. K., Sharawat, I. K., Saha, S., Gupta, D., Palayullakandi, A., & Meena, K. (2024). Efficacy of oral folinic acid supplementation in children with autism spectrum disorder: a randomized double-blind, placebo-controlled trial. European Journal of Pediatrics. https://doi.org/10.1007/s00431-024-05762-6

3. Rossignol, D. A., & Frye, R. E. (2021). Cerebral folate deficiency, folate receptor alpha autoantibodies and leucovorin (Folinic acid) treatment in autism spectrum disorders: A systematic review and meta-analysis. In Journal of Personalized Medicine (Vol. 11, Issue 11). MDPI. https://doi.org/10.3390/jpm11111141

4. Mussap, M., & Tomaiuolo, R. (2023). New insights on biomarkers reflecting the genetic deficiency of folate cycle in autism spectrum disorder. In Biochimica Clinica (Vol. 47, Issue 2, pp. 125–126). Biomedia. https://doi.org/10.19186/BC_2023.028

5. Ramaekers, V. T., & Quadros, E. v. (2022). Cerebral Folate Deficiency Syndrome: Early Diagnosis, Intervention and Treatment Strategies. In Nutrients (Vol. 14, Issue 15). MDPI. https://doi.org/10.3390/nu14153096

6. Batebi, N., Moghaddam, H. S., Hasanzadeh, A., Fakour, Y., Mohammadi, M. R., & Akhondzadeh, S. (2021). Folinic Acid as Adjunctive Therapy in Treatment of Inappropriate Speech in Children with Autism: A Double-Blind and Placebo-Controlled Randomized Trial. Child Psychiatry and Human Development, 52(5), 928–938. https://doi.org/10.1007/s10578-020-01072-8

7. Frye, R. E., Sequeira, J. M., Quadros, E. v., James, S. J., & Rossignol, D. A. (2013). Cerebral folate receptor autoantibodies in autism spectrum disorder. Molecular Psychiatry, 18(3), 369–381. https://doi.org/10.1038/mp.2011.175